Skip Navigation Links
דף הבית
הכר את המכון
שירותי המכון
תרומות
הזמנת שירותי השגחה / ציוד
מחלקת השתלמויות והרשמה לקורסים
צפייה בכנסים וקורסי המכון
מחלקת מחקר
ארכיון פועה
שות און-ליין
התיעצות עם בוגרי המכון
מאמרים, פרשת שבוע, שמיטה, ואקטואליה.
טפסי רישום ומידע
אלבום תמונות
סקר מכון פועה
לוח אירועים שבועי
צור קשר
הצטרף לרשימת תפוצה
מוקדש לעילוי נשמת
צביה בת אברהם וזלדה ז"ל

שלום מאיר בן ישראל ורבקה ז"ל

  

English

France

ברוכים הגולשים!

הנהלת
מכון פוע"ה

 

  Skip Navigation Links




ברית מילה בשבת לילד שנולד אחרי טיפולי פוריות

10/06/2013
מאת : הרב גדעון ויצמן  |  נושא : הלכה

ברית מילה בשבת לילד שנולד אחרי טיפולי פוריות

ראשי פרקים

א. הקדמה

ב. ילד מטיפולי פוריות

1. דעת הרש"ז אוירבך

2. דעת הר"ע יוסף

ג. הגדרת המושג מעשה ניסים

1. מעשה ניסים הם מעל הטבע

2. מעשה ניסים הם יוצא דופן

1. דעת הרב אליהו והרב ווזנר

2. דעת הרב אלישיב

ד. סיכום

 

א הקדמה

הגמ' (שבת קלב,א) לומדת מהפסוק "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב,ג), שמילת תינוק ביום השמיני דוחה את השבת. אמנם כל זה רק כאשר החיוב ודאי, ובכל מקרה של ספק דוחים את הברית לאחר השבת (שם קלד,ב - קלה,א).

מקרה נוסף של מילה שאינה דוחה את השבת הוא "כל שאין אמו טמאה לידה". הגמ' (שם קלה,א) לומדת זאת מסמיכות "אשה כי תזריע וילדה זכר" ל"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" - מכאן שכל זמן שהיולדת אינה טמאה טומאת לידה (ו"תזריע" משמעותו לכאורה לידת זרע טבעית), החובה למול את התינוק ביום השמיני פחותה ואינה דוחה את השבת. ע"פ זה פסקו הרמב"ם (מילה א,יא) והשו"ע (יו"ד רסו,י; או"ח שלא,ה) שמילת "יוצא דופן" אינה דוחה שבת.

השאלה הנשאלת היא האם לידה לאחר טיפולי פוריות נכללת אף היא בכלל "תזריע" ומילת התינוק דוחה שבת, או שמא התערבות מלאכותית בשלב ההריון דינה כהתערבות מלאכותית בשעת הלידה ואינה בכלל "תזריע" ומילת התינוק אינה דוחה שבת.

ב. ילד מטיפולי פוריות

המקרה הקרוב ביותר להזרעה מלאכותית הוא שנזכר בגמ' הוא המקרה המתואר בחגיגה יד,ב של אשה שנתעברה באמבטי (ושם הדיון הוא לגבי בתולה שנתעברה כך, האם מותרת לכה"ג), כגון שהטיח שם אדם שכבת זרע ונכנס במעיה (רש"י שם טו,א ד"ה "באמבטי"). על מקרה זה כותב רבנו חננאל (שם):

וזה מעשה נסים הוא ואינה טמאה לידה שאין אני קורא בה אשה כי תזריע.

לפי רבנו חננאל אשה שנתעברה באמבטי אינה בכלל "אישה כי תזריע" מפני שעיבורה אינו טבעי אלא "מעשה נס" ולכן דינה כדין יוצא דופן, ומשמע מדבריו שמילת התינוק אינה דוחה שבת.

1. דעת הרש"ז אוירבך

בעקבות דברי ר"ח מסתפק הרש"ז אוירבך (נועם א,תשיח עמ' קנג ד"ה ואף; מובא בנשמת-אברהם, או"ח שלא ה,ז) האם למול בשבת תינוק שנולד לאחר הזרעה מלאכותית או לא. אמנם הוא תמה על עיקר דינו של רבנו חננאל - מדוע אשה שנתעברה באמבטי אינה נטמאת בעת הלידה. על כך עונה הרש"ז שכנראה שר"ח אמר דבריו מתוך "קבלה" שאם האשה אינה מסייעת להזרעת הבעל חסר בעיבור זה "אשה כי תזריע" ואין זה "דרך הזורעים".

(אף שהרש"ז נשאר בצ"ע, שמעתי מהרב ד"ר מרדכי הלפרין שלמעשה הורה הרש"ז לדחות את המילה לאחר השבת, וכן מובא בנשמת-אברהם שם בשם הרי"ש אלישיב)

 

 

ומכאן ק"ו לתינוק שנולד בהפריה חוץ-גופית, שמכיוון שכל תהליך ההפריה נעשה במעבדה שאין זה בכלל "אשה כי תזריע" מילתו אינה דוחה שבת.

2. דעת הר"ע יוסף

הר"ע יוסף (מובא בנשמת-אברהם שם) כותב שחידושו של רבנו חננאל אינו נפסק להלכה, שהרי אין לו זכר בראשונים ולא ברמב"ם ובשו"ע, ושאין לדמות דין הנולד מטיפולי פוריות ל"יוצא דופן". מדבריו נראה שאינו מחלק בין הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית, ומילת שניהם דוחה שבת.

ג. הגדרת המושג "מעשה ניסים"

1. מעשה ניסים הם מעל הטבע

יש מקורות שרואים הסברו של מושג "מעשה ניסים" כדבר בלתי אפשרי. הירושלמי (מגילה א,ט) מגדיר את עמידת האות ס' שבלוחות למרות היותה חקוקה מכל רוחותיה כ"מעשה ניסים".

הגמרא בברכות (ס,א) מכנה בשם "מעשה ניסים" את תפילתה של לאה בעת הריונה עם דינה לשינוי מין עוברה לנקבה (למ"ד שהיה זה לאר מ' יום מעיבורה). וכן נשמע מהגמרא ביבמות (קכא,ב) שאין אפשרות לאדם לחיות תקופה ממושכת ללא מזון וללא שינה ללא "מעשה ניסים".

גם ר' אברהם בן הרמב"ם משתמש במושג "מעשה ניסים" ביחס לאגדות חז"ל שאינן על דרך הטבע, וכך הוא כותב: "ואתה פקח עיניך על הדרך הזה שדברו חכמים בדרשות, ומזה תמלט נפשך מלהלעיג על דברי חכמים או משתחשוב שהם מעשה ניסים כאשר נעשה לנביאים וכי כן יעשה לכל חכם וחסיד".

2. מעשה ניסים הם תופעה נדירה

לעומת זאת גישה אחרת מבארת את המושג "מעשה ניסים" כדבר חריג ונדיר. בירושלמי (שקלים ו,א) נאמר "שמן המשחה שעשה משה במדבר - מעשה ניסים נעשה בו מתחילה ועד סוף", שם הכוונה אינה לדבר בלתי אפשרי אלא לדבר חריג.

 

 

כמו כן בירושלמי (סוכה ה,ב) נאמר:

ומנורות של זהב היו שם. בר קפרא אמר: וגובהן מאה אמה. והא תני: כל דתלי מאה אמין בעי בסיס תלתין ותלת?... מקומן מעשה ניסים היה.

בהמשך הירושלמי מבואר שלא מדובר כאן על נס, אלא שעשו את בסיסן של המנורות צר כדי שיהיה מקום להנחתן, ואם כי אין זו הדרך המקובלת ומשום כך היא מכונה מעשה ניסים, אין מדובר במופת הנוגד את דרכי הטבע.

בתנחומא (תזריע,ג) מכונה פלא ההיריון הטבעי בשם "מעשה ניסים", וז"ל:

מעשה ניסים עשה הקדוש ברוך הוא עם האדם הזה, אדם שהוא נתון באמבטי יום אחד, נפשו מצירה עליו. והתינוק הזה נתון במעי אמו תשעה חודשים ואין נפשו קניטה עליו...

1. דעת הרב אליהו והרב ווזנר

על סמך שתי הבנות אלו יש לומר שטיפולי פוריות אינם בגדר מעשה ניסים, שהרי הם נעשים ע"פ חכמת הרפואה ולא ע"י נס, וכן שמעתי מהר"מ אליהו זצ"ל.

(מפי ר"מ אליהו שמעתי שכל זמן שהעיבור מתבצע כתוצאה של מפגש זרע וביצית הדבר אינו בגדר "מעשה ניסים", אך לדעתו שיבוט או דיפולודיזציה (חלוקת תא בעל 46 כרומוזומים כדי לייצר תא זרע או תא ביצית אנושי בעל 23 כרומוזומים) שאינן טבעיים כלל כן ייחשבו ל"מעשה ניסים")

 

 

וכמו כן במציאות שנתחדשה בימינו טיפולי פוריות נעשו לדבר שכיח.

(על פי נתונים של האגודה האירופאית לפוריות, בעולם התבצעו עד כה מעל 5 מיליון לידות באמצעות הפריה חוץ גופית ראה:

 

       http://www.eshre.eu/ESHRE/English/Press-Room/Press-Releases/Press-releases-2012/ESHRE-2012/5-million-babies/page.aspx/1606.

כמו כן על פי נתוני משרד הבריאות מידי שנה מתבצעים בארץ כ‑7000 לידות כאלו, והדבר התקבל אף כנורמה חברתית, ראה: (health.gov.il/PublicationsFiles/IVF1986_2010.pdf

 

 

לכן נראה שאף לדעת רבנו חננאל ילד שנולד מטיפולי פוריות אינו בגדר מעשה ניסים ומילתו תדחה שבת, וכן כותב הרב שמואל הלוי ווזנר (שבט-הלוי ח"ט,רט):

לדידי אין שום ספק כלל בזה ופשיטא דנדון כלידה לכל דבריה ודוחה שבת ויו״ט, כיון דבאמת אין שום ספק דהזרעה מלאכותית גורם עבור ולידה טבעית וגם עצם ההזרעה אינו בגדר מעשה נסים בלתי טבעי. ואם לדעת הר״ח נתעברה באמבטי׳ אינה בכלל "אשה כי תזריע" הרגיל עד שאינו דוחה שבת הסמוך במקרא, היינו משום דהוא דבר שאינו שכיח ואינו טבעי לדעתו הגדולה, לא כן הזרעה מלאכותית שנתינת הזרע במקום הראוי ובאופנים ראויים גורם הקליטה דעיבור והלידה הטבעית. מלבד מה שכל הראשנים יש להם גירסא ודרך אחר בשמעתא דחגיגה.

2. דעת הרב אלישיב

בנשמת-אברהם מובאות שתי דעות לגבי פסיקת הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל בשאלה זו. במהדורה הראשונה מובא בשם חתנו של הרב אלישיב, הרב עזריאל אוירבך, שחמיו פסק שאין המילה דוחה שבת. אבל במהדורה החדשה נכתב שהרי"ש חזר בו והתיר מילה בשבת לילד כזה, והסביר הרב עזריאל אוירבך שכיון שבינתיים נעשו טיפולים אלה שכיחים כל כך ולכן אינם בגדר מעשה ניסים.

 

 

 

אמנם כששאלתי את הרי"ש אלישיב בעניין זה, חילק הרי"ש בין הזרעה מלאכותית שמלין בשבת, להפריה חוץ גופית שאין מלין, ונימוקו - מכיוון שעל הזרעה מלכותית כבר הורה הרב אלחנן וסרמן להתיר למול בשבת

(בקובץ שיעורים (חלק א', כתובות ס,א, סי' רג): "בפירוש ר"ח חגיגה טז מבואר, דהמתעברת באמבטי אינה טמאה לידה, והיינו דסתם לידה הכתובה בתורה איירי בלידה כדרך הרגילה, כמ"ש למעלה דכל דיני התורה נאמרו כפי הרגיל ולא שלא כדרכן, אבל דבר פשוט, דזה תלוי הכל לפי הזמן ולפי המקום, כגון במלאכת שבת, דהמוציא במרפקו פטור מפני שאינו כדרך הוצאה בחול אילו נשתנה מנהג העולם בחול שהכל מוציאין במרפקן ודאי היה חייב גם בשבת... והנה בהרכבת אילנות אומרים שעכשיו נשתנה המנהג, שאין מרכיבין יחור באילן כבשנים קדמוניות אלא ששופכין מיץ הזרע, ורב אחד כתב בירחון שערי ציון דאין עוברין באופן זה בל"ת דהרכבת אילן כיון דהוא שלא כדרך הרכבה, ולפי המבואר אינו כן דאפילו נימא דבשנים קדמוניות אילו עשה כן לא היה מתחייב משום דאז היה אופן זה שלא כדרך המרכיבין, אבל עכשיו שהכל עושין כן א"כ כך היא דרך הרכבתן".

 

      אמנם תשובת הרי"ש בעניין זה צ"ע, שהרי הלידה הראשונה מהפריה חוץ גופית הייתה בקיץ 1978, כ-30 שנה לאחר הירצחו של הר"א וסרמן הי"ד בשואת אירופה. ונראה שהרי"ש היה סבור שלידות אלו אינן שכיחות)

 

 

 

וייתכן שהרי"ש סבר כן בדעת מחותנו הרש"ז אוירבך, שהפריה חוץ גופית אינה בכלל "תזריע" ואין האשה טמאה נידה מכך ומשום כך התינוק אינו נימול בשבת. אולם הזרעה מלאכותית היא חיקוי של התהליך הטבעי הרגיל ואין בה חסרון של "תזריע" ולכן מילת התינוק דוחה שבת. 

 

 

ד. סיכום

1.   מלים ילד בשבת רק כשאין ספק לגבי לידתו.

2.   לדעת רבנו חננאל עיבור באמבטי הוא מעשה ניסים ולכן אם נולד ילד בצורה כזאת לא מלים אותו בשבת.

3.   בשם הרש"ז אוירבך נאמר שמאותה סיבה יש להסתפק האם מילתו של ילד שנולד מטיפולי פוריות דוחה שבת, ולמעשה יש לדחות את הברית.

4.   רוב הפוסקים סבורים שבכל תינוק שנולד מטיפולי פוריות אין לדחות את הברית לאחר השבת משני נימוקים מרכזיים:

      א. דברי ר"ח לא הוזכרו בשאר הראשונים ובפוסקים, ונראה שהם סבורים שכל זמן שהפגם הוא בעיבור ולא בלידה אין זה חיסרון ב"תזריע" ומילתו דוחה שבת.

      ב. גם ר"ח לא דיבר אלא בהריון המוגדר כמעשה ניסים, אך טיפולי פוריות שכיחים בימינו ואינם בכלל מעשה ניסים.

5.   ייתכן שהרי"ש אלישיב חילק בעניין זה בין תינוק שנולד מהזרעה מלאכותית שמילתו דוחה שבת, לתינוק שנולד מהפריה חוץ גופית שמילתו אינה דוחה, אך דעתו היא דעת מיעוט.


 

 

 

 

 

 

 



הוסף את תגובתך :
שם :
כותרת :
תגובה :

הוסף את תגובתי

0  - תגובות :


 

     

      
Created by : Media-Line.co.il | מכון פועה | Info@Puah.org.il | 026515050